<h1>ספר האסופות סימן ל"ב</h1>
<h2>דף עו.</h2>
בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה טרפה וכן שניטלו צומת הגידים, ואמר רב עלה וכן בעוף, אמר רב יהודה אמר רב למטה, למטה מן הארכובה, למעלה, למעלה מן הארכובה. ובאיזו ארכובה אמרו, ברכובה הנמכרת עם הראש, דשלש רכובות הן, אחת נמכרת עם הראש ומותרת, והאמצעית אסורה, ושלישית מותרת. וזה (שאנו) [ששנו] בסוף ההלכה, אמר רב אשי טרפות קמדמית להדדי. אין אומרי' בטרפות זו דומה לזו, ואל תתמה שהרי חותכה מיכן וחיה, חותכה מכאן ומתה, ואי אתה מוצא דבר זה אלא בשוק ובירך לפי שבשר השוק ושל ירך, תחלת בשר של ירך כלפי עגבות, אותו העצם מסורבל בבשר הרבה, ואין בו גידים. אם נשבר העצם והעור קיים כשרה, ואם יצא העצם חוץ לעור טרפה, והעצם האמצעי אם נשבר טרפה, לפי שאינו מסורבל בבשר, ולשם כל הגידים וכן אם ניטל צומת הגידין טרפה דרב פפי מתני הכי, אמר רב יהודה א"ר חייא למטה דקתני כשרה, למטה מארכובה ומצומת הגידים קאמר, דצומת הגידים בארכובה אמצעי קביעי, והשלישית שלמטה ממנו אם נחתך כשרה, שכך אמרו חכמים בהמה שנחתכו רגליה או שנשבר העצם מארכובה ולמטה ומצומת הגידין כשרה, בין שהעור קיים בין שאין העור קיים. ושאלנו לרבותינו הגאונים, בהמה שנחתכו ידיה מהו כשאמרו חכמים נחתכו רגליה, דוקא רגליה אבל לא ידיה, או דלמא לא שנא. והשיבו לנו ודאי רגליה דוקא אבל לא ידיה וכן אמר רב יהודה [נ"ז ע"א] שמוטת יד בבהמה כשרה, שמוטת רגל בבהמה טרפה, אמר רב יהודה אמר שמואל צומת הגידים שאמרו מקום שהגידים צומתין, ועד כמה, ממקום שצומתין עד מקום שמתפשטין, וכמה, אמר אביי ארבע בטדי בתורא, וקיימא לן דבטדא ארבע אצבעות, וכיצד (יבדקנו) [בדקה] אמר אביי בליטי הוי צומת הגידים, בלוע לא הוי צומת הגידין.
